<h1>האגודה — ע"ז</h1>
<h2>דף כז:</h2>
[ע"ז י"ג ע"ב] אם הקדיש בהמה תיעקר, פירות וכלים ירקבו, מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח, ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה. אף על גב דצער בעלי חיים דרבנן (משום תקלה עבדינן הכי) [ואתי דרבנן דאמרו אין מקדישין דחשו לתקלה ודחי צעב"ח דרבנן], מכאן כתב רא"ם דמותר לעשות לבכור כן בזמן הזה, התוספות אוסרים כיון דמותר כשיש בו מום. (העיקר פרק מעשר בהמה במסכת בכורו' [נ"ג ע"א] סימן כ"ו) (כתב) [פסק] רב אלפס פריק ליה בשוה פרוטה שפיר דמי כדשמואל [ערכין כ"ט ע"א] ויוליכוהו לים המלח שלם או שוחקו וזרקו לשאר נהרות, וכן יעשה כשיפדה כרם רבעי, עיין פ"ק דיום טוב [ה' ע"ב].
<h2>דף כח.</h2>
[ע"ז ע"ד ע"א] ואלו אסורין (ואסורין) [ואוסרין] בכל שהו יין נסך (לע"א) [וע"ז] ועורות לבובים. ושור הנסקל ועגלה ערופה וכו' ובשר בחלב. פירש חתיכות בשר שנאסרה משום בשר בחלב ואחרי כן נתערבה. יין נסך שנפל לבור אסור בהנאה. רבי שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו חמץ מדמי נסך שבו. והלכה כרבי שמעון בן גמליאל חבית בחבית אבל יין ביין לא. פסק רב אלפס סתם יינן אפילו יין ביין מותר בהנאה כרבי שמעון בן גמליאל דאמר ימכר כולו חוץ מדמי נסך שבו. וגרסינן נמי לעיל פרק כל הצלמים [מ"ט ע"ב] זיל שקול ארבע זוזי דמי חביתא ושדי בנהרא.
<h2>דף כט:</h2>
[ע"ז ס"ג ע"א] בזונה כותי' דלא קניא משיכה פר"י דהלכה (כרב נחמן) [כרבי יוחנן] דאמ' [בכורות י"ג ע"ב] לעמיתך בכסף ולכותי במשיכה אלא דהכא בעי לאוקומי ככולי עלמא, עיין בתוספות.
